נאמנות לחומר
התמונה מתיישרת לפי הקרש.
בוחרים רצפה מתמונה, וחיים איתה שנים. המרחק בין שני הרגעים האלה — זה כל העניין.
שאלה אחרת.
המספרים שמפרסמים בקטגוריה הזו מדברים על שכנוע: כמה הדמיות נעשו, כמה מכירות נסגרו. אלה מספרים אמיתיים, והם עונים על שאלה אמיתית — התמונה שכנעה או לא.
זו לא השאלה של אדריכל. השאלה שחשובה כאן צרה יותר, וקשה יותר להתחמק ממנה: כמה הרצפה שעל המסך קרובה לרצפה שמגיעה בארגז. על זה אנחנו מוכנים לתת דין וחשבון.
מה שאנחנו מסרבים לעשות
ארבעה סירובים.
לא קובעים צבע בעין.
כל צבע של CARETTA נמדד מהקרש הפיזי ונרשם. הרישום הוא נקודת הייחוס. תמונה שלא מסכימה איתו — התמונה טועה.
לא מציגים רצפה שלא החזקנו ביד.
תמונת חדר של ספק לא מחליפה את הרצפה שלנו. כל דגם כאן מגיע מקרש שנמצא אצלנו ונמדד — והתמונה מתיישרת לפי המדידה, לא לפי תמונת קטלוג.
בלי ייפוי.
בלי להעלות ניגודיות, בלי להגזים בציור העץ, בלי ברק שאין לרצפה. הרצפה שלנו מט, ומוצגת מט. הדקור משתנה מקרש לקרש — ונותנים לו להשתנות.
מהונדס לא מוצג כעץ מלא.
זו רצפת SPC ו-ESPC: ליבה קשיחה, שכבת דקור מודפסת, שכבת הגנה, מיקרו־פאזה בארבעה צדדים. כל תמונה כאן היא תמונה של זה — ולא של משהו מושאל.
הדקור והמיקרו־פאזה מהמרחק שבו היד קוראת אותם. בלי להוסיף, בלי להרים — המשטח בדיוק כמו שהוא מתחת לרגליים.
הגבולות
מה תמונה לא יכולה לעשות.
מסך הוא לא חדר. שני מסכים לא מסכימים ביניהם, ובטח לא עם האור שנופל על הרצפה בארבע אחר הצהריים.
הדמיה היא לא שרטוט בקנה מידה. היא לא תגיד מה הרוחב האמיתי של קרש מתחת לרגל. איפה שהמידה קובעת — קובעות המידות המדודות: 228 × 1830 מ"מ ב־Navigation, 230 × 1830 מ"מ ב־Deep Sea.
רישום צבע הוא רישום, לא הבטחה לגבי תצלומים. הוא מה שמאפשר לזהות שתמונה סטתה מהחומר. הוא לא טענה שאף תמונה לא תסטה.
זה כתוב כאן ולא בהערת שוליים, כי החלופה היא לתת לתמונה להבטיח משהו שהחומר יצטרך לקיים.
מחליטים על הקרש, לא על המסך.
רצפה נבחנת על הרצפה שבה היא תחיה, באור שבו היא תחיה — ולכן הגוון של כל דגם נמדד, והמדידה מתפרסמת.
עד שהקרש יהיה אצלכם באור שלכם, זה מה שאנחנו נותנים היום: הגוון המדוד של הדגם, מתועד; גיליון המפרט הטכני, עם המידות והמבנה; והקרש ב-1:1 בכל עמוד דגם — ציור העץ והחיבור בגודל האמיתי, עם סרגל מילימטרים, כדי שלפחות את הקנה-מידה לא תצטרכו לנחש.